יום לפני השקילה השבועית שלי, התזונאית שלי שאלה אותי "אז מחר תאכלי קערת פסטה?"
את מכירה אותי כל כך טוב, השבתי לה.
מבחינתי, חלק מאיזון, זה אחרי השקילה השבועית לאכול משהו שממש בא לי עליו. במקרה שלי, תמיד בא לי על קערת פסטה. לפעמים זה עם שילוב הטעמים הכי מביך בעולם (אני מעדיפה לא להכנס לפרטים אבל זה כולל קטשופ ואני לא מתחרטת על כלום), ולפעמים נוחתת עליי המוזה ואני משקיעה, בין אם במתכון מוכר ואהוב שעושה לי טוב על הלב, ובין אם במשהו שבא לי לנסות כבר זמן מה, איפשהו בין חצי שנה ליומיים, והפסטה השבועית היא הזדמנות מצוינת לנצל דודות.
אז... הפעם הכנתי משהו מיוחד מאוד מאוד. חשבתי שיהיה נחמד לעשות סקר באינסטגרם ולראות אם מישהו מצליח לנחש מה הכנתי. אני אהיה כנה, ואגיד שזה היה קשה. אז לא באמת ציפיתי שמישהו יצליח. הכי קרוב שמישהי הגיעה היה במילה "אצות", שלגמרי נמצאות כאן במנה, ולפי בן זוגי, הן מוסיפות ממש בקטע מפתיע.
אז מה יש לנו כאן?
מיסו, תמצית הטעם האומאמי. עם חמאה, תמצית החיים, ופרמזן, תמצית האומאמי של המערב.
קצת אצות מלמעלה, בשביל הקריצה, הקראנץ' ותכלס, הצבע, וקיבלתם מנה די מגניבה, טעימה בצורה לא סבירה, ומפתיעה ברמות., ומפתיעה ברמות.
ככה עושים את זה:
|מה צריך ל-3-5 מנות?
1 חבילה פסטה לינגוויני (אפשר כל צורה שאוהבים, באמת)
90 גר' חמאה (לא ממולחת, במיסו ובפרמזן יש הרבה מליחות)
3 כפות מיסו לבן
1 כוס פרמזן מגוררת + עוד קצת לגרר מעל המנה
1 חבילה חטיף אצות קראנצ'י
|אופן ההכנה:
מבשלים את הפסטה לפי הוראות היצרן למרקם אל דנטה.
שומרים 2 כוסות מהמים של בישול הפסטה.
מסננים את הפסטה, ומוסיפים מעט שמן זית או חמאה כדי שלא תידבק.
באותו הסיר בו בישלנו את הפסטה, טורפים יחד חמאה, מיסו ו-1 1/4 כוסות מי בישול הפסטה.
טורפים עד לקבלת מרקם אחיד בלי גושים.
מוסיפים את הלינגוויני ומערבבים עד שהרוטב עוטף היטב את כל הפסטה. אני ממליצה להשתמש במלקחיים בשלב הזה.
מוסיפים את הפרמזן המגוררת ומערבבים היטב עד שהיא נמסה.
מצלחתים, עדיף בצלחות שטוחות.
מגררים עוד שכבה יפה של פרמזן על כל מנה.
בעזרת מספריים, גוזרים רצועות של אצות קראנצ'י מעל המנה - תאמינו לי, אתם לא רוצים לוותר על החלק הזה.
מגישים ונהנים.
בתיאבון!
Comments