אחד הדברים שתמיד אהבתי כשעבדתי במסעדות, היה להכין גלידות. זה היה כמו פלא. בכל מסעדה בה עבדתי הייתה מכונת גלידה, ולדעתי זה היה מהותי כמו תנור. כמו מיקסר. אין כזה דבר, אי אפשר להכין קינוחי מסעדה ולא להגיש אותם עם גלידה טרייה שהוכנה במקום. אני חושבת שב"פרונטו" זה באמת היה ככה באופן בלתי מתפשר לגבי כל מנה ומנה. אם במסעדות אחרות גלידה הייתה מרכיב שהיה אפשר להשתמש בו, בפרונטו הגלידה הייתה מהותית כמו הצלחת. הייתי משתגעת ומכינה טעמים מגניבים, זה מרתק לראות מה יעבוד, אילו טעמים יורגשו, מה צריך לחזק, כי לא הכל עובר הקפאה כמו שצריך, יש טעמים שאובדים, אם מגזימים עם הסוכר הגלידה לא תקפא וכו'.
אבל למה אני מספרת לכם את כל זה? כי בבית אין לי מכונת גלידה. ואני מאוד אבל מאוד אוהבת גלידה. מאוד. באמת. אני לא מבינה אנשים שלא אוהבים גלידה כי בעיני זה נהדר. אני כבר כמה שנים מתלבטת אם להביא לסטודיו מכונה. אולי אני אכין גלידות, אגיש בארוחות, אכין לעצמי. בכל פעם זה נופל, כי הארוחות שאני עושה בבית, הן לא כאלה שיצדיקו לדעתי מכונת גלידה תעשייתית. ולסדנאות? אין מה לדבר. הרי לרוב האנשים אין מכונת גלידה בבית.
זו אחת הסיבות העיקריות, שאני כל כך אוהבת מתכוני גלידה ללא מכונה. אני באמת, אחת המעריצות הגדולות של מתכוני הגלידה ללא מכונה. מי שהכירה לי את מתכון הבסיס, היא לא אחרת אלא מאיה מרום, הלא היא כותבת הבלוג "בצק אלים" המוכשרת כשדה. מאז, יצא לי להפוך את המתכון הזה לוריאציות של גלידות מוקה, קרמל, פיסטוק אספרסו ושוקולד לבן, שוקולד מאלט ועוד ועוד ועוד.
לפני כמה ימים ראיתי פרק בסדרת המופת "המסע המופלא של אהרוני וגידי", והם מטיילים באיטליה. בטיולם, איך לא, הלכו לראות איך מכינים ג'לטו איטלקי אמיתי. מה שראו שם, היה הכנתה של גלידה ריקוטה, שעליה מזגו ערימה של ממרח נוטלה. כאילו, אין את זה ביותר איטלקי, ובתכלס, אין את זה ביותר מעורר תיאבון. גלידת ריקוטה וממרח נוטלה. זה דגדג לי באצבעות ועשה לי חשק.
אז אמרתי, אוקיי. בואו נראה אם זה עובד גם בגרסה הביתית. עובד גם עובד.
אז הרי לכם, הישר מתוך הגחמה שלי, גלידת ריקוטה וממרח נוטלה ביתית, בלי מכונה, בלי בלגן, בלי יותר מידי מאמץ, וטעים בטירוף.
|מה צריך?
250 מ"ל שמנת מתוקה (1 מיכל)
250 גר' ריקוטה (1 מיכל)
1/2 כפית תמצית וניל
1/2 כפית מלח
1 פחית חלב מרוכז
1 צנצנת נוטלה
|אופן ההכנה:
במיקסר עם וו הקצפה, מקציפים את השמנת המתוקה, תמצית הוניל והמלח כמעט להקצפה מלאה, כ-90%.
מוסיפים את הריקוטה והחלב המרוכז וממשיכים להקציף עד לקבלת מרקם יציב.
מוציאים מהמיקסר, מוזגים פנימה כחצי מצנצנת הנוטלה, ומקפלים קלות, לא כדי לאחד את הקרם הלבן שלנו עם הנוטלה, אלא כדי ליצור שבילים של נוטלה בתוך גלידת הריקוטה הצחה.
מוזגים את הגלידה לתוך כלי - תבנית חרס, או תבנית אינגליש, אפילו קופסת פלסטיק של 2 ליטר (פחות פוטוגני אבל לגמרי תופס), משטחים.
מוזגים את שארית הנוטלה לקערית חסינת חום ומחממים כ-20-30 שניות במיקרו כדי לרכך מעט.
לאחר שריככנו את הנוטלה, מוזגים מעל הגלידה, ובעזרת קיסם יוצרים דוגמא יפה ואבסטרקטית מלמעלה, החלק הזה הוא כי אנחנו אוכלים גם עם העיניים, ומגיע לנו להסתכל על גלידה מגרה כמו בגלידריות!
עוטפים היטב, בניילון נצמד או מכסה, ומקפיאים.
לאחר כמה שעות או לילה, כשהגלידה קפאה, מוזגים מים רותחים לכוס, ובעזרת סקופ גלידה שטובלים במים רותחים מעבירים את הגלידה השווה שלנו לצלחת. לחלופין אפשר פשוט לזלול מהכלי, אני מבטיחה שלא אספר לאף אחד.
בתיאבון!
כתבת קירוטה במקום ריקוטה... לרגע חשבתי שזה חומר גלם שאני לא מכירה 😉