אחד השעשועים הכי גדולים שלי כקונדיטורית, תמיד היו ליצור טעמים חדשים לגלידה. ישנן כמה סוגים של מכונות, ויש כימיה מאוד ברורה לכל התהליך - אם יש יותר מידי סוכר בבלילה, היא לא תקפא. אם יש יותר מידי אלכוהול - גם. אם היא מימית מידי ונטולת שומן - היא כן תקפא או שתהיה קריסטלית.
זו אומנות ליצור את מתכון הגלידה המושלם, הן מבחינת הטעם, הן מבחינת המרקם, והן מבחינת ההתנהגות בהגשה.
כשהייתי סטודנטית לקונדיטוריה, פעם כמעט שרפתי בלנדר כשניסיתי לטחון בריוש קלוי כדי להכין גלידת בריוש לאחד מפרויקטי הגמר שלי. וואו, איזה יום מסויט.
הייתי תלמידה של מאיות בלימודים, ולסיים בהצטיינות היה, מסיבות שעד היום אינן ברורות לי, הדבר הכי חשוב לי בעולם. אולי הנחתי שאם אסיים בהצטיינות, אוכל לעבוד בכל מסעדה שארצה בעולם. אבל, בכל אופן. היום הזה התחיל עקום. יצאתי מדירתי שבהארלם, והלכתי לתחנת הסאבוויי הקבועה שלי, ביום רגיל 20-25 דקות בסאבוויי ואני מגיעה לתחנה של בית הספר בסוהו.
אממה, באותו היום, יום בו יש מבחן כמובן, עיריית ניו יורק החליטה שיש עבודות ברכבות התחתיות.
עליתי שוב אל מעל הקרקע ועשיתי מעשה שעשיתי לעתים נדירות מאוד, עתות משבר. עליתי על האוטובוס.
האוטובוס לקח נצח. היו פקקים, הוא עצר בכל תחנה, וכבר איחרתי ברמות.
איפשהו ברחוב 60, בהיסטריה על חיי, ירדתי מהאוטובוס בריצה וחיפשתי מונית.
חיפשתי מונית? לא, זה לא בדיוק היה ככה. בעודי רצה לכיוון דאון טאון, עם תיק מלא בסכינים וכלי קונדיטוריה, ניסיתי לתפוס מונית. בדיעבד? גם אם המוניות היו פנויות הנהגים בטח הניחו שאני משוגעת.
לבסוף, תפסתי מונית. תוך כדי שאני מודיעה לחברים מהלימודים שאני מאחרת בגלל עבודות בכביש.
הגעתי, בשעה וחצי איחור למבחן (בקונדיטוריה הוא אורך כל היום), והייתי בסטרס של החיים שלי.
התחלתי לעבוד על הפרויקט - פרויקט מסעדה. כל סטודנט ממציא מסעדה, קונספט, מבנה עסקי, לוגו, מיקום, מבנה, תפריט, ובזמן האמת, השפים מזמינים את אחת המנות מהתפריט ולנו יש יומיים לייצר אותן.
המנה שלי? מילפיי חמאת בוטנים וריבת פטל עם גלידת בריוש קלוי.
קליתי את הבריוש וטחנתי עם שמנת. טחנתי? סליחה. התכוונתי ניסיתי לטחון עד שהבלנדר העלה אדים.
אין לי מושג מה קרה לבלנדר ההוא, אבל הגלידה הזו הייתה אחת הגלידות היותר טעימות שהכנתי עד היום.
למה אני מספרת לכם את זה?
כדי שתדעו שלא חייבים לשרוף מכשירים חשמליים או להחזיק בבית מכונת גלידה כדי להכין גלידה ביתית מצוינת.
להכין גלידה זה תמיד כיף, להמציא טעמים חדשים זה תמיד כיף, ולגמרי אפשר לעשות את זה בקלי קלות.
הפעם? גלידה שוקולד מריר עם פטל טרי ומשמח שיש לנו היום בירקניות!
|מה צריך?
1 פחית חלב מרוכז
500 מ"ל (2 חבילות) שמנת להקצפה (38%)
300 גר' שוקולד מריר 70%
100 גר' שוקולד מריר 70% קצוץ
1 כוס פטל אדום טרי או קפוא
קורט מלח
|אופן ההכנה:
מרתיחים את השמנת המתוקה ומוזגים על הקוביות השבורות של שוקולד מריר 70% (300 גר').
ממתינים כדקה ומערבבים עד לקבלת מרקם חלק ואחיד. מוסיפים קורט מלח. מקררים 4 שעות עד לילה.
ביום למחרת, מקציפים במיקסר עם וו הקצפה את הקרם, וברגע שהוא מתייצב מוסיפים את פחית החלב המרוכז.
ברגע שהמרקם אחיד אבל עדיין חלק, מוציאים מהמיקסר ומקפלים פנימה את השוקולד הקצוץ ואת הפטל האדום, מופשר.
מעבירים לכלי (קופסת גלידה, אינגליש קייק ממתכת וכו'), סוגרים ושומרים במקפיא לפחות שעתיים (אפשר עד חודשיים).
|לרוטב השוקולד:
30 גר' שוקולד 70% קצוץ
20 גר' אבקת קקאו
קורט מלח
100 גר' דבש / גלוקוז
25 גר' סוכר
55 גר' שמנת מתוקה
חופן פטל טרי לקישוט ולהגשה
|אופן ההכנה:
בקערה בינונית, מערבבים את השוקולד הקצוץ, אבקת הקקאו והמלח.
בסיר קטן, מרתיחים את הדבש / גלוקוז, סוכר והשמנת המתוקה.
ברגע שהנוזלים רותחים, מוזגים אותם אל הקערה עם השוקולד, ממתינים דקה וטורפים עם מטרפה, עד לקבלת מרקם חלק ואחיד. ממשיכים כך במשך כמה דקות עד שהפאדג' מבריק וחלק.
מוזגים מעל מנת גלידה ומקשטים בפטל טרי.
בתיאבון!!!
המתכון פותח בשיתוף כרמית
התמונות צולמו ע"י אנטולי מיכאלו
Comentários